Lilach Bar-Ami Blue Mount 2015 ©
פעם גרתי מול מגדל כחול. בזכות כתבה שקראתי מספר שנים אחרי שעזבתי את העיר הבנתי כי התעלמתי מנוכחותו של המגדל. אולי בגלל שמו, שדמה לשם של מקום אחר שהזכיר לי דברים פחות נעימים. זה היה עוד לפני שגורדי שחקים הפכו לדבר של מה בכך בשמים של תל אביב. אולי חוץ ממגדל שלום. זו הייתה הדירה השנייה שלי בעיר. אם אני לא סופרת את זו עם השותף הנוכל שמצאתי על עץ. זו הייתה הדירה הראשונה עם חלון שמשקיף לנוף. כמו הקודמת, זו שאני כן סופרת כי שם התחילו החיים החדשים שלי ובה גרתי שבע שנים, גם השנייה הייתה ברחוב מזא"ה. חוץ מהמגדל הכחול שלא ראיתי היו בחלון צמד דקלים, מעבר חציה עם דמויות חרדים שנהגתי לצלם השכם והערב, בית קפה עם הסנדוויצ'ים הכי טעימים בעיר, חנות פרחים עם קיר ירוק וזוג אופניים בלי מנוע, רכב לבן מנוקד, שבתוכו רוחצים ומספרים כלבים, חוטי חשמל שלא תמיד מחוברים. אחרי העבודה נהגתי לשבת על המרפסת מול המגדל הבלתי נראה, לשתות קפה או תה צמחים, לצפות בציפורים ובצורות של עננים. אחר כך היו עוד ארבע דירות. אחרי זו האחרונה, כלומר השישית, אם לא סופרים את הראשונה, כשגורדי השחקים צמחו ושכר הדירה גאה, עזבתי את העיר. הדירה האחרונה בה גרתי ביחד עם אהובי, אותו פגשתי כשגרתי בדירה השלישית ברחוב בר כוכבא פינת בוגרשוב, הייתה בצפון הישן של תל אביב, ברחוב שנושק לזו הראשונה שאני לא סופרת עם השותף הנוכל, אותה מצאתי דרך מודעה שמישהו נעץ על עץ ברחוב ארלוזורוב פינת דיזינגוף. בפתק היה כתוב, דרושה שותפה לא מעשנת. תלשתי מהעץ את מספר הטלפון ביחד עם כל הדף, כדי שאף אחת אחרת לא תתקשר.
6.4.2021
