Dr.
Alicja Kirkien-Rzeszotarski
מה ניתן לומר על פרופסורית מכובדת לכימיה (בעלת שני תארי דוקטור, עמיתה באגודה המלכותית היוקרתית לכימיה; פעמיים נבחרה כמחנכת מצטיינת; מחברת מאמרים מדעיים רבים, אוספת ציורים מהמאות ה-19 וה-20, לובשת בגדי מעצבים, אוהבת מוזיקה, תיאטרון ובלט, ומארחת עם ה'סבואר-פר' (הליכות ונימוסים) האלגנטי והאירופאי?
זו כמובן, ראש החוג לכימיה של טריניטי, ד"ר אליציה
קירקיאן-ז'שוטארסקי, "ד"ר ק'" לאלה שטוענים שאינם מסוגלים לבטא את
השם. זו נקודת מחלוקת שקטה. "אני מעדיפה "ד"ר קירקיאן", היא
אומרת בענייניות. היא
תדון בקלילות בסרטים האחרונים וברבי המכר, בעניינים בינלאומיים, בפוליטיקה
פנים-ארצית, במגמות בחינוך; יש לה יותר מהיכרות חטופה (עם הנושאים הללו).
היא מכירה היטב את עבודתם של
זוכי פרס נובל האחרונים במדע ופעילה בארגונים מקצועיים, קהילתיים וכנסייתיים. אה
כן, ובזמנה הפנוי היא גם מפסלת ויוצרת כלי קרמיקה, לאחר שלמדה אמנות בלונדון במשך
שנתיים. אבל זה היה בתקופת הפסקה, לאחר לימודי התואר המתקדם, כאשר, כפי שהיא
אומרת, "כבר הייתי קצת מותשת מהמדע."
ד"ר קירקיאן גדלה בפולין,
רכשה תארים מתקדמים בלונדון ולימדה באיי הודו המערבית, היא ככל הנראה אחת מחברי
הסגל הקוסמופוליטיים ביותר של טריניטי. אביה היה דיפלומט ומוציא לאור של עיתון,
ואמה הייתה מוזיקאית. כמי שהורגלה לנוע בחוגים חברתיים יוקרתיים וזוהרים ביותר
ממדינה אחת, אין זה מפתיע לגלות שהיא כה בקיאה בתחומים רבים של אמנות, ספרות ומדע.
היא נפגשה עם אנשים כמו ליינוס
פאולינג, ארתור רובינשטיין, סר ג'ון גילגוד ואחרים בדרג דומה. כמו כן, לא מפתיע
ללמוד שהבית שלה בלונדון הוצג פעם במהדורה הבריטית של המגזין House Beautiful.
כעת אנו יושבים בסלון ביתה בוושינגטון, המעוצב בגווני ורוד ומלא
בציורים, עם שעון מייסן נהדר שמונח על גבי האח. היא ובעלה, פרופסור לרדיולוגיה
בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון, מתכננים לראות את הבלט של ניו
יורק סיטי מאוחר יותר הערב.
היא ניחנת בחוש צבע מפותח. ד"ר קירקיין לובשת חולצת משי בצבע שזיף, חצאית צמר משובצת ומגפיים. מאוחר יותר היא תחליף לשמלת קוקטייל משיפון בגוון חלודה, אלגנטית וזוהרת באופן המרמז על ערבי בילוי מתוחכמים בעיר.
תוך כדי שיחה על כוס יין לבן, בזמן
שהיא מעשנת סיגריה אחר סיגריה, ומלווה את דבריה בתנועות ידיים נמרצות ובהבזקי
הומור, היא מרחיבה את הדיבור על סרט שראתה לאחרונה.
המדענית המבולבלת והמגושמת של
הסטריאוטיפ? ממש לא. הדימוי שהיא משדרת מזכיר הרבה יותר, למשל, שחקנית אורחת
שהגיעה מאירופה.
בזמן שאנחנו משוחחים, בנה
פיטר, בן 17, שכבר נמצא בדרכו להפוך למדען, ובעלה – אדם לבבי ומקסים – נכנסים מדי
פעם לחדר. חיות המחמד של המשפחה מתרוצצות מסביב.
ד"ר קירקיין מתארת –
בקולה הצרוד האופייני, שעדיין ניכרים בו שרידים של מבטא פולני – פרויקט שעורר בה
התלהבות רבה: מצגת מולטימדיה שכללה מוזיקה, אמנות וקריינות על –
תקופת
La Belle Époque שנועדה להיות מוצגת בפסטיבל של המכללה שעסק
בתקופה זו .לאחר
מחקר מעמיק היא כתבה תסריט השוזר במיומנות תחומי דעת רבים: אמנות, מוזיקה,
היסטוריה, פוליטיקה והמחשבה החברתית של אותה תקופה.
ברור שהיא אינה מוגבלת לחשיבה
חד-ממדית וליניארית. ד"ר קירקיין מאמינה בהגעה אל תלמידיה ברבדים שונים ומתוך
מגוון רחב של נקודות מבט.
היא שמחה לדבר על - ההתעניינות
הגוברת במדע בקרב הסטודנטים.
"כימיה הולכת ונעשית פופולרית יותר," היא
אומרת, ומציינת את המגמה המתמשכת של התרחבות אפשרויות הקריירה לנשים בתחום.
"בשנת לימודים זו החוג שגשג והגיע משבעה-עשר לכמעט ארבעים
סטודנטים המתמחים בו." בשל ההכשרה למדענים,
המוניטין של טריניטי מבוסס היטב. למעשה, כמה מהאוניברסיטאות הגדולות באזור שלחו
לאחרונה את הסטודנטים הפוטנציאליים המבריקים ביותר שלהן כדי לדבר עם ד"ר
קירקיין.
היא סבורה שהגודל הקטן של טריניטי הוא אחד מנכסיה הגדולים ביותר
משום שזה אומר שסטודנטים מקבלים תשומת לב אישית במקום 'להעלם' כפי שקורה
באוניברסיטאות גדולות יותר. "בדרך זו," היא אומרת, "סטודנטים
רוכשים ביטחון ולומדים במקום לאבד את הביטחון העצמי. זה מה שקורה בכיתות הגדולות
הללו באוניברסיטאות גדולות. הם חושבים שהם לא יכולים להתמודד משום שאף אחד לא מראה
להם איך הם כן יכולים להתמודד. אני חושבת שזה יתרון עצום. אין מה להשוות. זו חוויה
חינוכית ייחודית."
אכפת לה מאוד מאיכות החינוך שהסטודנטים שלה מקבלים והיא מציינת
ש"ההתמחות בביוכימיה היא עדיין אחד המסלולים ההגיוניים ביותר לבית ספר
לרפואה." סטודנטים רבים שהתמחו בחוג, היא מוסיפה, ביצעו עבודות מחקר יוצאות
דופן וחלקם כמובן בחרו בתחומי התמחות אחרים במדע. היא צופה צורך גדול בעתיד הלא
רחוק בדלקים סינתטיים חדשים, תחום מחקר שיצור הזדמנויות קריירה נוספות עבור
המתמחים במדע.
הסטודנטים של טריניטי נהנו תמיד מהיתרון הנוסף של ההתמחויות
שמוסדות וושינגטון מספקים – במכונים הלאומיים לבריאות ובאחרים.
העובדה שד"ר קירקיאן מעוררת כבוד ואפילו יראת כבוד, בקרב
הסטודנטים היא כמעט אגדית, אך זו רק מן ביישנות שגורמת לה להיראות מרוחקת. היא
דואגת בגלל המבטא שלה ותוהה אם היא עושה מספיק. "אני חושבת שלכולנו יש יותר
פוטנציאל ממה שאנחנו מנצלים", היא אומרת. אף על פי שהיא עשויה להיות חסכנית
בשבחים, למרות זאת, ביסודה, היא משתוקקת לעזור לסטודנטים שלה לממש כמה שיותר
מיכולתם וכישרונותיהם. "הם מוכנים היטב; הם מצליחים". כפרופסורית, אמר
סטודנט אחד בקול שקט של כבוד, "היא מסורה – אחת המורות הטובות ביותר שהיו לי
אי פעם. תובענית, אבל אף פעם לא עד כדי הגזמה."
ניהול בית ואיזון התחייבויות מקצועיות אינם מהווים אתגר מיוחד
עבור ד"ר קירקיאן. בעלה הוא "שף גורמה" ומטלות הבית מחולקות במידה
מסוימת. שיפוץ המטבח היה פרויקט משפחתי משותף; ד"ר קירקיאן ובעלה משתפים
פעולה לעיתים בכתיבת מאמרים מדעיים; ויחד כל המשפחה נוסעת לעשות סקי בוורמונט.
אולם, ישנה עדיפות עליונה אחת, שאינה מקופחת לעולם, והיא אירוח
חברים בבית — מקום עליז המשותף עם חתול, פיצוץ (Pitzus) וכלבה, טיה (Tia) חיים ובריאים שניצלו מניסויים הומניטריים.
הערות:
*הכתבה היא פרופיל /דיוקן (Profile) שנכתב על ד"ר אליציה קירקיאן-ז'שוטארסקי
Dr.
Alicja Kirkien-Rzeszotarski) ) שכיהנה כראש החוג לכימיה
ב-Trinity College
לא מצוין תאריך ולא שם כתב/ת
1 . קשרים אקדמיים ומחקר
בריטי
לפני שהגיעה לארצות הברית ול -Trinity Collegeהיא פעלה במעבדות
William Ramsay and Ralph
Forster Laboratories - University College London (UCL)בבריטניה.
במהלך שנות ה-60 היא פרסמה מאמרים מדעיים בתחום הכימיה כגון חקר
מולקולות וכימיה אורגנית/פיזיקלית בכתבי עת של ה - Royal Society of Chemistryלצד כימאים בריטים נחשבים.
2. היא עברה מאנגלייה לארצות
הברית בסביבות שנת 1966 ושם המשיכה את דרכה המקצועית.
הצטרפה לסגל של Trinity College בוושינגטון די. סי. בהמשך כיהנה כראש החוג לכימיה
(כפי שמתואר בכתבה).
3. הקשר משפחתי
בעלה, המוזכר בכתבה כפרופסור לרדיולוגיה באוניברסיטת ג'ורג'
וושינגטון, הוא ד"ר ולוז'ימז Wladyslaw / Wlodzimierz ז'שוטארסקי – מדען ופרופסור בתחום הדימות והרדיולוגיה, שעמו גם שילבה
כוחות בכתיבת מאמרים מדעיים משותפים.
* אליסיה נולדה
בשנת 1925 בעיר לודג' בפולין. היא ביתם של לשק קירקין (1897) ופרנקה לבית מורדקוביץ
(1925). בשנת 1946, בתום המלחמה אליסיה היגרה ביחד עם הוריה ובעלה ללונדון. אביה היה
קצין בצבא הפולני, ובלונדון - חבר נאמן ביומון הפולני, דיפלומט בעל קשרים ענפים בקרב החברה
הפולנית של לונדון. שם הוענק לו תואר בארון. פרנקה - אימה של אליסיה, ישבה שישה חודשים
אצל הגסטפו, היא הצליחה לשכנע את הנאצים שאינה יהודייה ושוחררה. בעוד אימה, שלוש
אחיותיה ואחיה, נספו במלחמה ביחד עם משפחותיהם.
ירחמיאל מורדקוביץ, אחיה של
פרנקה (אימה של אליסיה) עלה ארצה בשנת 1935, ביחד עם אשתו רחל/רושקה, בנה אברהם (אדז'ו) וביתה אלה (שרה). התיישבו בתל אביב.
בשנת 2005, אחרי
שאליסיה נפטרה, בעלה שלח את הארכיון (קופסת קרטון שחורה עם מכתבים, תצלומים,
תעודות, כתבות, אילן יוחסין ושלל מסמכים ששמרה) לבת דודתה אלה, שגרה בהרצליה.
בין השנים 2016 עד 2022, התגוררנו בבית בהרצליה. בשנת 2020 מצאנו את הארכיון של אליסיה.
בשנת 2022 מסמכים
בעלי חשיבות היסטורית מתוך הארכיון נמסרו למוזיאון יד ושם.
*תצלום פורטרט של
אליסיה, מופיע בכתבה המקורית בעיתון. וגם נמצא בבית בהרצלייה, עותק ממוסגר. יתכן ונשלח ארצה ביחד עם הארכיון.
