Lilach Bar-Ami The Royal Family 2005©
אתמול סיימתי לראות את העונה הרביעית של "הכתר". אולי
אראה גם את שאר העונות. העבודה The Royal
Family משנת
2005.
כשהשותפה לדירה ברחוב מזא"ה מול מגדל המים אמרה "אני לא מבינה למה כל כך אכפת לך מנסיכה בריטית שמתה". "כן אכפת לי מאוד. אני לא מבינה איך לך בכלל לא אכפת ".
כשהמוכר הפרסי מדוכן האקססוריז ברחוב קינג ג'ורג' חייך אלי בזמן
שפשפשתי בצעיפי המשי ושאל, "את רוסייה"?. קצת אחרי שהספר גזר לי פוני
קצרצר כמיטב האופנה. סוף שנות התשעים. כמעט 2000. עניתי "לא אני
אנגלייה". והמשכתי לדרכי. נעלמתי אל תוך הלילה של רחוב העבודה. שנים חלפו עד
שהבנתי. כי התשובה ששלפתי מתוך כובע צמר ורוד. 29.99 שקלים חדשים. לא ממש מופרכת.
בזמן שאני מבלה פחות ב"ארץ הפלאות" של ספר הפנים, בין היתר אני משכתבת את זיכרונות הילדות והנעורים של אימי היקרה תבדל"א. השר האנגלי משה מונטיפיורי באחת המאות הקודמות החליט לדאוג ליהודי העיר מוגדור. סבתא רבתא שלי "מאמא רחל", למדה בבית הספר האנגלי של גברת סטלה קורקוס, לפני שחותנה בגיל 13. מנהגים בריטים כמו טקס תה של חמש רווחו בקרב יהודי העיר והותירו את חותמם שנים רבות לאחר מכן. כמו גם האופנה, השפה וקשרי נישואין שערבבו בין דמים, צורות וגוונים. מוגדור לימים אסואירה (Essaouira) עיר נמל, השוכנת לחופו של האוקיינוס האטלנטי. פירוש השם אסואירה בערבית "מצוירת יפה" או "תמונה". כן כל כך יפה כמו תמונה/ציור.
עכשיו שלום עם מרוקו.
)נ.ב. גם אימו של הסופר א.ב. יהושע באה משם, ממוגדור. ואילו הסיפור "מסע הערב של יתיר" נכתב בהשראת נופי הילדות של אימו. כך קראתי באחת החוברות לשימור מורשת יהודי מוגדור. סתם שתדעו(
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה