Lilach Bar-Ami, Untitled Moon 2, 2011 ©
Alt, Control, Delete, Escape, Escape
מצב מספר 1 נטול שירותים, כרגיל הדילמה שקשורה בשחרור נוזלי השלפוחית, מייצרת אינסוף תמונות ומצבים שמפריעים לגוף להתרוקן בזמן חלום, כגון דמויות סהרוריות, משוטטות בכל פינה, אסלה גדושה עד הקצה, מלאה בגופת חמור, שומרי סף שאינם מבצעים את מלאכתם כיאות, למשל נרדמים במשמרת, או לחילופין מאפשרים לכל עובר ושב להפריע את פעולת הריקון. יש להניח שמדובר במכאניזם טבעי, שמונע מהאישה הבוגרת להרטיב את המצעים החדשים, ו/או להפריע את שנתו של הבוגר הסמוך לה, מכורבל בשנת ישרים, אדיש למצעי החג... עטורים בפריחת בוגנוויליה ורדרדה, בדומה לזו שצוירה בעזרת כפות ידיה הענוגות של אישה ירושלמית בשם אנה, בסופו של דבר עד עתה, אין זכר למוזיאון ברזומה, יש להניח שאותה אנה אשמה בדבר, אותו דבר שאינו מזיז לחולמת כהוא זה, אולם כשהיא נזכרת בביקור בבית של אנה ובאוצרת ההיא, שבסופו של דבר החליטה לוותר על היצירה שהכינה במיוחד לתערוכת הנייר... זה כנראה בגלל כל הלילות בהם חיררה בעזרת סיכת תפירה את דמותו של כושון ילדותה, עליקמא הקטן, יתכן מאד שאם הייתה מחוררת את תמונת פניהם של מיסטר קלינטון או מר בוש, הייתה נוטלת חלק בתערוכה הקבוצתית ההיא, אבל רק לא את אובמה, במיוחד שלמישל יש טעם משובח באופנה, היא משלבת בין אופנת רחוב לאופנת על, היא שונאת מותגים, אוהבת צהוב, לפחות כמו המלכה אליזבת ובוחרת לקדם אמניות ואמנים אנונימיים, בעלי אג'נדה פמיניסטית.
Alt, Control, Delete, Escape, Escape
Alt, Control, Delete, Escape, Escape
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה