אמנות שאני אוהבת
Miwa Yanagi
(נ. 1967 יפן)
(נ. 1967 יפן)
ידועה בעיקר כאמנית וידיאו אך עוסקת גם במיצג
וצילום סטילס. הנושאים שמעסיקים אותה נעים סביב אורח חייה של האישה היפנית, נשים
צעירות שתפקידן הוא לשרת את הציבור, נשים שמעוצבות בידי חברה פטריארכאלית, לעומת
נשים מבוגרת שעברו את גיל הפוריות והן באופן יחסי משוחררות יותר מתכתיבי החברה.
אחת הסדרות הידועות שלה "נערות מעלית"
נוצרה בעקבות מיצג שעשתה בגלריה בקיוטו. מיצג שבמרכזו נערה אישה צעירה שעובדת בתוך
קופסא צרה, מידי יום היא צריכה לחזור שוב ושוב על אותן פעולות.
המיצג הנ"ל התפתח לסדרת תצלומים מרשימה
"נערות מעלית" וסדרות נוספות שנוצרו בעקבותיה. הנשים לבושות בתלבושת
אחידה, מדים אפנתיים, מראן מושלם כשל בובות ברבי, הן מוצבות במקומות שנראים
כחללים גדולים ריקים, אולי קניונים או מסופים בנמל תעופה. הן מסמלות את החברה
הקפיטליסטית – פטריארכלית, עוד חלק במכונה המשומנת היטב שנשלטת עי גברים, בחלק מהתצלומים הנשים מביטות במוצרי צריכה,
התבוננות שמייצגת את האובססיה של החברה המודרנית למוצרי צריכה, בעצמן הן הופכות
למוצר.
Yanagi מושפעת גם
מהצלמת הידועה Vanessa
Beecroft.
(מעניין גם לראות את
עקבות יצירתה באמנות ישראלית עכשווית, אפילו מהזמן האחרון)
סדרות נוספות שמרחיבות את עיסוקה של Yanagi באישה היפנית לצד מסורת ומיתולוגיה יפנית.
"הסבתות שלי" ו"סיפורי אגדה".
יצירתה של Yanagi נחשפה למערב רק בשנת 1996 בעקבות מפגש אקראי עם הצלם/אמן היפני
המפורסם Yasumasa Morimura , שראה עבודות שלה בביתה, ששימש אותו כסט לפרויקט שלו. הוא הזמין
אותה להציג בתערוכה קבוצתית בגרמניה לצד אמנים כמו Cindy Sherman ו - Jeff Wall .
קישור לאתר האמנית
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה